פסק-דין בתיק ס"ע 8242-01-10

זו תביעה לתשלום הפרשי שכר מינימום, גמול שעות נוספות, תוספת ותק, הפרשות לקרן השתלמות, תוספת מקצועית והשבת ניכויים שלא כדין.

להלן עובדות המקרה:

1.         התובע עבד אצל הנתבעת כנהג מיכלית להובלת כימיקלים מסוכנים בשתי תקופות - האחת, מיום 18.10.98 עד ליום 18.8.04, מועד פיטוריו ( להלן - התקופה הראשונה), והשנייה, מיום 21.6.05 עד ליום 10.7.06, מועד פיטוריו ( להלן - התקופה השנייה).

2.         לטענת התובע, הנתבעת לא שילמה לו במהלך שתי תקופות עבודתו אצלה, את מלוא זכויותיו הסוציאליות. על כן, בתאריך 7.1.10 הוגשה התביעה דנן.

טענות התובע:

3.         בהתאם לסעיף 20ד לצו ההרחבה בענף ההובלה התובע נחשב בתקופת עבודתו השנייה, כבר מחודש 10/05 לעובד קבוע, על כל המשתמע מכך.

4.         בתקופת עבודתו הראשונה לא שילמה הנתבעת לתובע את שכר המינימום החודשי במלואו. על כן, התובע זכאי בגין התקופה מחודש 1/03 עד חודש 8/04 להפרשי שכר מינימום בסך של 2,084 ש"ח.

5.         התובע עבד במתכונת עבודה קבועה של 12 שעות ביום 5 ימים בשבוע.

            חישוב גמול שעות נוספות נעשה על בסיס של 11 שעות עבודה ביום.

            התובע זכאי לגמול שעות נוספות בשיעור של 125% בסך של 28,688 ש"ח, וגמול שעות נוספות בשיעור של 150% בסך של 17,213 ש"ח.

6.         התובע זכאי לתשלום תוספת ותק בגין תקופת עבודתו השנייה בסך של 1,808 ש"ח.

7.         בתקופת עבודתו השנייה לא הפרישה הנתבעת לטובת התובע תגמולים לקרן השתלמות.

            לפיכך, זכאי התובע לפיצוי בגין אי הפרשה לקרן השתלמות בסך של 3,872 ש"ח.

8.         התובע עמד בכל הקריטריונים האובייקטיבים הנדרשים למתן תוספת מקצועית, בהתאם לצו ההרחבה, בסך של 250 ש"ח לחודש, לאחר שהשלים 4 שנות עבודה בתקופת עבודתו הראשונה.

            על כן, בכפוף להתיישנות, זכאי התובע החל מחודש 1/03 עד חודש 8/04, ובתקופת עבודתו השנייה, לתוספת מקצועית בסך של 8,000 ש"ח.

9.         משכרו של התובע נוכה ללא הסכמתו סך של 50 ש"ח מדי חודש. על כן, על הנתבעת להשיב לתובע ניכויים שבוצעו שלא כדין משכרו בסך של 1,600 ש"ח.

10.        ההסדר שהושג בין התובע לבין הנתבעת, באמצעות עו"ד עלי נג'אם, בגינו שילמה הנתבעת לתובע סך של 2,500 ש"ח, לא היה קשור ליחסי עובד-מעביד. ההסדר הנ"ל, שנחתם בין צדדים לאחר תום תקופת עבודתו הראשונה של התובע, עסק בניכוי השתתפות עצמית בסך של 4,500 ש"ח משכרו של התובע עקב תאונה שעבר עם המיכלית. לטענת התובע, חתימתו על ההסדר נעשתה תוך כדי הטעייתו ביחס לתוכנו, מאחר וסבר שהוא מוותר על סך של 2,000 ש"ח מסכום ההשתתפות העצמית, ולא וויתור גורף על זכויותיו כעובד.

טענות הנתבעת :

11.        התובע מושתק מלהעלות כל תביעה באשר לתקופת עבודתו הראשונה, שכן בסיומה קיבל ייעוץ משפטי מעו"ד עלי נג'ם, ולאחר שנוהל מו"מ בין הצדדים, נחתם הסכם פשרה במסגרתו ויתר התובע על כל טענה ותביעה כנגד הנתבעת בתמורה לתשלום סך של 2,500 ש"ח.